חנות מדי קרינה וציוד נלווה


הצגת כל המוצרים



צפייה בעגלה
עגלת הקניות שלך ריקה.

Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
אנטנה של פלאפון "הבריחה" דיירים מביתם

לטענתם, האנטנה היוותה סיכון בריאותי וקיים חשש שהיא מסרטנת בית המשפט קיבל את הטענה ופסק שהתובעים הצביעו על סיכוי סביר לסכנה.

מאת: איריס פרחי   |   כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת   - חדשות מחלקה ראשונה - 3/3/09

מישל ומוריס פינגר, תבעו את חברת פלאפון תקשורת בע"מ ואת ריטה ודן יעלון בבית משפט השלום בירושלים בגלל אנטנה סלולארית.

מכתב התביעה עלה שהשכנים - משפחת יעלון - השכירו 50 מ"ר מדירתם לחברת פלאפון לצורך התקנת אנטנות סלולאריות. אין מחלוקת שהאנטנות או חלקן היו צמודות לדירתם של הזוג פינגר, מעבר לקיר המשותף. הזוג פינגר עזב את ביתו לאחר שמאמציו לסילוק האנטנות עלו בתוהו. לטענתו, נבצר ממנו להשכיר את הדירה בגלל האנטנות שסולקו רק לאחר הגשת התביעה ותוך הסכמה בין הצדדים.

האם האנטנות הסלולאריות מהוות סכנה?

בהחלטה מיום 12.7.06 נקבע, בהסכמת הצדדים, שבשלב ראשון תוכרע השאלה האובייקטיבית - האם האנטנות, מהוות סכנה לזוג פינגר אם לאו. השופטת מלכה אביב, הדגישה בפסק הדין החלקי שמאחר שתחום נזקי קרינה חדש בעולם הרפואה והמשפט, לא ניתן לקבל הוכחה מכרעת בדבר קיומו של קשר סיבתי אלא הערכת סיכויים שקיים קשר בין הקרינה לתוצאה. "התוצאה היא שנטל ההוכחה המוטל על כתפי התובע משנה את אופיו. השיטה הרגילה, בה מוטל על התובע להוכיח כדי 50% ויותר, כי מחלתו היא תוצאה של הגורם המחולל, היא שיטה שאינה מתאימה לסוג זה של תחלואה מודרנית. התובע לעולם לא יוכל להראות כי קיים סיכוי של 50% ויותר לחלות כתוצאה מן הקרינה ולא משום גורם אחר", אמרה השופטת והוסיפה כי "השיטה המסורתית מציבה בפני התובע רף מכשלה שאינו בר השגה - מכוח הגדרתה. כל מה שהתובע יכול להראות הוא כי קיים סיכוי לקשר בין הקרינה לבין הגורם המחולל".

לדברי השופטת, על-פי הידע הרפואי הקיים כיום, לא ניתן להצביע על קשר ישיר שבין החשיפה לאנטנה לתחלואה ברמה של 50% או יותר. "למרות זאת, עובדה היא כי קיימים תקנים בינלאומיים המגבילים את משך החשיפה לקרינה ואת עוצמתה, קיימות תקנות הבטיחות בעבודה בישראל, קיימת הגבלה של משך החשיפה ושל עוצמת הפליטה של מכשירים פולטי קרינה, קיימות אזהרות חוזרות ונשנות על אמצעי הזהירות שיש לנקוט משום הסכנה האפשרית הקיימת ממכשירים פולטי קרינה ועוד". כלומר, "גם עולם המדע מכיר בכך שהקרינה עלולה לגרום לנזקים בריאותיים, בהסתמך על מחקרים רפואיים המצביעים על התאמה בין החשיפה לקרינה לבין הנזק הרפואי, תוך השוואה לאחוזי התחלואה בכלל באוכלוסיה", אמרה השופטת וציינה כי "די בכך שנמצא כי אחוז הנחשפים שנפגע גבוה מאחוז המחלה בכלל האוכלוסיה, כדי שעולם הרפואה יהיה מודאג, גם אם הממצאים אינם חד-משמעיים ואינם באחוזים גבוהים".

עוד הדגישה כי "ראוי לזכור כי תחום זה הוא תחום של פיקוח נפש במלוא מובנה של המילה. לכן, כעניין שבמדיניות, צריך להחמיר עם אותם הגופים אשר להם אינטרס כלכלי, אלה המפעילים את אותם מכשירים פולטי קרינה. יש להגן על אותם אזרחים תמימים אשר מוצאים את עצמם כנתונים בתוך סטטיסטיקה, תוך שהם מסכנים את בריאותם".

חוות דעת מומחה הנתבע מזעזעת

השופטת התייחסה לחוות דעת המומחים שצירפו הצדדים: "מתוך חוות הדעת עולה מחלוקת של גישות. בעוד שהמומחה מטעם הנתבעים רואה את התקן כחזות הכל וכמכריע, המומחה מטעם התובעים מצביע על מחקרים אשר מסקנתם היא כי גם קרינה נמוכה יותר מן התקן עלולה להיות מסוכנת. עולה השאלה - אם מכשיר חשמלי, ולו גם רגיש, הושפע מן הקרינה, מי לידנו יתקע כף כי גופו של האדם המסוים החשוף לקרינה, לא יהיה אף הוא רגיש ויגיב לקרינה? ואם לא היום, אולי מחר? יש לחזור ולהדגיש בנקודה זו כי מדובר בבית המגורים של התובעים, כאשר הם חשופים לקרינה כל העת, שעות ארוכות".

לאור דבריו של מומחה הנתבעים, הביעה השופטת זעזוע מכך שקיימת המלצה שלא להתקין אנטנות במרחק 50 מ' מגני ילדים. "האם מוכן המומחה, תחת התפתלות זו בין המלצה לבין תקן, לסכן בריאותם של ילדים?!. אני תמהה - הכיצד זה הציבה פלאפון שבע אנטנות באזור מגורים, במרחק נגיעה מבית התובעים, בסמוך לגן ילדים - מבלי שטרחה לבדוק את כל האנטנות, ורמת הקרינה שלהן".

הנתבעים מודעים טוב מאוד לסיכוני הקרינה

השופטת הדגישה שלתובעים היה בסיס מוצק וסביר להניח שהאנטנות מהוות סיכון בריאותי. "איני דורשת מן התובעים יותר מכך, כפי שציינתי לעיל, הוכחה כדי 50% ומעלה אינה ברת השגה בתחום זה. די לי בכך שהתובעים הצליחו להצביע על כך שיש סיכוי סביר לסכנה מאותן אנטנות. מכאן, הנטל עובר אל הנתבעת להוכיח כי סיכון זה אינו קיים, אף לא סיכון סביר. כי, השהייה בסמוך לאנטנות, במשך שעות ארוכות, אינה מסוכנת כלל וכלל וכי אין כל סיכוי לפגיעה או לנזק כתוצאה מן הקרינה", אמרה וציינה כי "הנתבעים לא הצליחו להרים נטל זה. נהפוך הוא, הנתבעים עצמם, בין ישירות ובין בעקיפין, עשו פעולות כדי להקטין את הסיכונים כתוצאה מן הקרינה. די בכך כדי להראות כי הם עצמם מודעים לקיומה של הסכנה. על-פי החומר שבפני, הייתי מתפלאת אם מי מטעם הנתבעים היה מוכן לגדל את ילדיו בביתם של התובעים".

"לאור כל האמור, אני מקבלת את גרסת התובעים והנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו להם סך של 10,000 שקל הוצאות ההליך עד כה", פסקה.