חנות מדי קרינה וציוד נלווה


הצגת כל המוצרים



צפייה בעגלה
עגלת הקניות שלך ריקה.

Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
מה הן מסתירות? הסרט הגנוז של חברות הסלולר

לחברות הסלולר נמאס מההיסטריה הציבורית סביב האנטנות - והן החליטו להפיק סרט על ההשפעות "האמיתיות" של הקרינה. החברות השקיעו 90 אלף דולר ולתפקיד העיתונאי הרציני נבחר דן שילון. המסקנה של שילון: הסלולר עלול להתגלות כסיגריה של המאה ה-21. חברות הסלולר ראו - וגנזו.

 

אביב לביא - 4.05.09 - nrg

זה היה אמור להיות הקאמבק של דן שיל לון אל לב הפריים-טיים הטלוויזיוני: סרט תחקיר מעורר תהודה על השפעות הקרינה הסלולרית. רק שהסרט נגנז. חברות הסלולר מימנו את ההפקה, וחברות הסלולר החליטו להכניס את הסרט למגירה ולזרוק את המפתח. שילון, כמו יתר המעורבים בהפקה, הוחתם על הסכם סודיות, ולכן המסקנות שאליהן הגיע הסרט נשמרו בסוד. עד היום.

פרשנות: לא עשה הנחות

 

הכל התחיל לפני כשנה וחצי, כשגורם בכיר בחברות הסלולר פנה ליפתח קצור, פעם כוכב "אסקימו לימון" והיום בעל חברה להפקת תוכן שיווקי. הבכיר טען שהתקשורת והציבור עושים עליהום על חברות הסלולר, שהאנטנות סובלות מדמוניזציה חסרת הצדקה, ושהגיע הזמן שעיתונאי רציני יערוך בדיקה מעמיקה של הנושא ויוכיח שפאניקת האנטנות מוגזמת.

חופש עיתונאי מוחלט

בשלב הבא פנה קצור לדובי קרויטרו, בעל חברת ההפקות טו שוט. קרויטרו הוא מפיק ותיק שחתום על כמה מהתחקירים היותר נשכניים וסביבתיים ששודרו בישראל בשנים האחרונות, בהם סדרת הדוקו-אקטיביזם המשובחת "בולדוג".

 

הפנייה הבאה נעשתה לדן שילון. כששילון שמע שהמימון מגיע מחברות הסלולר, הוא הבהיר שהוא מתנגד עקרונית לכל סוג של תוכן שיווקי. הפתרון נמצא בדמות חוזה, שבו התחייבו חברות הסלולר להעניק להפקה ולשילון חופש עיתונאי מוחלט ולהימנע מכל התערבות בתוכן הסרט.

 

הסיגריה של המאה ה-21

וכך היה. שילון וצוות התחקירנים לא חסכו מאמץ: הם צילמו עשרות מומחים בישראל, נסעו לצלם גם באנגליה, בפינלנד וברוסיה. הכל זרם לפי התוכניות, חוץ מדבר אחד: החומר שאליו נחשף במהלך התחקיר והדברים ששמע מהמומחים גרמו לשילון להגיע למסקנה שהשימוש בטלפון הסלולרי מסרטן ומסוכן לבריאות.

 

התוצאה הסופית מעידה ששילון וקרויטרו אכן לא נתנו לעובדה שהסרט מומן על-ידי חברות הסלולר להשפיע על תוכנו. המגמה עולה בבירור כבר משם הסרט. הוא נקרא "סיגריה סלולרית", כשהכוונה היא שהטלפון הסלולרי עלול להתגלות כסיגריה של המאה ה-21: רק אחרי כמה עשרות שנות שימוש והתמכרות גלובלית העולם יפנים את הנזקים הבריאותיים שהוא גורם.

בתחילת הסרט מתייצב שילון מול המצלמה ומוסר גילוי נאות על מקורות המימון שלו. אחר כך הוא יוצא למסע שמתחלק לשניים: בדיקת ההשפעות של האנטנות הסלולריות ואלה של המכשירים הפרטיים. בכל הנוגע לאנטנות, הממצאים של שילון מחזקים את טענות חברות הסלולר: הוא עורך מדידות באמצעות מומחה קרינה שמדגים איך ככל שמתקרבים לאנטנה, הקרינה מהמכשיר הפרטי נחלשת. הוא גם עורך מדידות בסביבתן של כמה אנטנות גדולות שהצבתן עוררה סערה, ומראה שערכי הקרינה נמוכים בהרבה מהתקן.

 

הרחיקו מילדים

אבל הטון משתנה לחלוטין כשהסרט פונה לבדוק את השלכות השימוש האינטנסיבי במכשיר האישי. שילון מראיין שורה של מומחים וחושף את המחלוקות שמפלגות את עולם המדע: פרופסור מהטכניון מציג מחקרים שלטענתו מוכיחים שהקרינה מאיצה סרטן, לעומת פרופסור מאוניברסיטת תל אביב שטוען שהכל עורבא פרח (אך גם עובד בשירות חברות הסלולר).

 

הסרט מעניק ביטוי הוגן לכל העמדות, אך ברור מי שכנע יותר את יוצריו. את זמן המסך המשמעותי ביותר מקבלת ד"ר סיגל סדצקי מבית החולים שיבא, שמשתתפת במחקר הבינלאומי הענק "אינטרפון", שמקיף 16 מדינות, וממצאיו הוכיחו את הקשר בין שימוש אינטנסיבי בסלולר לבין התפתחות גידולים באותו צד של הראש.

שילון חותם את הסרט בצרור המלצות חמות: אם אתם מדברים בטלפון סלולרי, השתמשו באוזנייה או בדיבורית; הרחיקו את המכשיר מילדים; ובכלל, אם יש אפשרות לדבר בטלפון קווי-נצלו אותה.

כשהסתיימה העבודה צפו בכירי הסלולר בקלטת והחליטו לנצל את העובדה שהם בעלי הזכויות על הסרט כדי לגנוז אותו. "לזכותם ייאמר שהם נתנו להפקה חופש ונגישות גדולה לחומרים", אומר מקורב להפקה, "אבל מאוד לא מצא חן בעיניהם שההפקה לקחה את הסרט לכיוון של המכשירים הפרטיים ושל מחקרים. אמנם הוכח בסרט שהאנטנות מפחיתות את הקרינה מהמכשיר האישי, אבל גם שהשימוש במכשיר האישי מסוכן מאוד. זה לא תאם את האינטרס שלהם".

ליאור ורונה, מנכ"ל פורום חברות הסלולר, מאשר את העובדות-אבל מייחס להן משמעות אחרת לגמרי: "זה לא כמו שזה נשמע. במשך תקופה ידענו שאנחנו רוצים לצאת לציבור עם קמפיין בנושא האנטנות. בדקנו אפשרויות עם משרדי הממשלה, חשבנו שאם זה יבוא מהם זה יהיה יותר משכנע. אבל הם אמרו שאין תקציב ואז עלה הרעיון להפיק סרט שיבדוק את הנושא בצורה ברורה וחדה".

וכשראיתם את התוצאות התחרטתם.
"להגיד שראינו את הסרט, נבהלנו ונכנסנו ללחץ-זה יהיה מוגזם. מה שנכון, אני לא יכול להגיד שאהבתי אותו. בכל מה שנוגע לאנטנות הסרט טוב, הוא מראה חד-משמעית איך הקרינה יורדת ליד האנטנות. לגבי הטלפונים, הוא מציג דברים לא חדשים. תוצאות המחקר של ד"ר סדצקי התפרסמו באותה תקופה, כך שלהערכתי אם הסרט היה משודר בטלוויזיה, הצופים לא היו מתרגשים במיוחד".

אז למה גנזתם אותו?
"באותה תקופה הזמנו מחקר מקיף של דעת קהל, עם עשרות קבוצות מיקוד, כדי לדעת מה תהיה התגובה של הציבור לקמפיין שלנו ולסרט כזה. המסקנות היו חד-משמעיות: אם זה מגיע מחברות הסלולר, הציבור מייחס לזה אפס אמינות. הציבור מצפה לשמוע מסרים ממשרד הבריאות והגנת הסביבה, אבל לא מאיתנו. לאור המסקנות האלה החלטנו שאין טעם לשדר".

קצת מוזר, לא? הוצאתם עליו כל-כך הרבה כסף ורק אחר-כך בדקתם אם יש טעם לשדר אותו?
"אנחנו מוציאים על קמפיינים מיליונים, אז אתה מדבר איתי על 90 אלף דולר".

דן שילון ודובי קרויטרו סירבו להגיב, בטענה שהם חתומים על הסכם סודיות ומנועים מכל התייחסות לעניין.