חנות מדי קרינה וציוד נלווה


הצגת כל המוצרים



צפייה בעגלה
עגלת הקניות שלך ריקה.

Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
עתירה נגד הנחיות היועמ"ש בנוגע לאנטנות סלולאריות

הארגונים הנאבקים באנטנות הסלולאריות עתרו לבג"ץ ויוצאים בהתקפה חריפה על מזוז שנתן לטענתם "משקל יתר לאינטרסים של חברות הסלולאר על חשבון האינטרסים הבריאותיים של הציבור"

שמואל מיטלמן | 21/6/2009 - NRG

ה"פורום לסלולאריות שפויה" עתר היום (ג') לבג"ץ בבקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, הן לבטל את ההנחיות שנתן לגורמי האכיפה והרישוי בישראל להימנע מלנקוט בהליכים להסרת אנטנות סלולאריות, שהוקמו ללא קבלת היתר בניה וללא יידוע הציבור - והן לבטל ההנחיות לאפשר מתן היתרים להקמת אנטנות חדשות ללא קבלת היתר בניה.

ה"פורום" – שהוא קואליציה של עשרות וועדי פעולה מקומיים, ארגונים סביבתיים ותושבים מכל רחבי הארץ - מאשים את מזוז כי בכך הוא פועל, "באופן בלתי סביר, תוך התעלמות ובניגוד קוטבי לפסק דין מפורש של בית המשפט המחוזי", אשר הרשיע חברות סלולאר בפלילים בגין הקמת אנטנות ללא היתר בניה.

 

העותרים אף מאשימים את מזוז שהוא "נתן משקל יתר לאינטרסים של חברות הסלולאר" על חשבון האינטרסים הבריאותיים של הציבור, וזאת לאור ריבוי המחקרים בעולם המצביעים על סכנה בריאותית מן הקרינה הסלולארית.

באותו פסק דין, בו נתלים העותרים, נקבעה הלכה עקרונית, לפיה השימוש שעושות החברות בחריג בחוק בשם "מתקן גישה אלחוטי", הוא למעשה "פיקציה" שנועדה לעקוף את הוראות החוק, המחייבות אותן ליידע את הציבור בעת הקמת האנטנות כדי לאפשר לו להתנגד לכך, וכן המחייבות אותן להפקיד כתבי שיפוי.

כאמור, בית המשפט המחוזי (בפרשת יו"ר ועדת התכנון והבניה בהרצליה, יעל גרמן נגד חברת סלקום ואח') הרשיע אז את חברות הסלולאר בפלילים בגין הקמה של אנטנות ללא היתר בניה. בקשת רשות ערעור על פסק הדין הוגשה לבית המשפט העליון.

על פי העתירה הודיע היועץ המשפטי מזוז, שעמדת בית המשפט המחוזי אינה מקובלת עליו והפיץ הנחיות לרשויות האכיפה שלא לנקוט בהליכים נגד הקמת אנטנות על יסוד החריג של "מתקן גישה אלחוטית". כמו כן הוא הנחה לתת היתרים לאפשר הקמות אנטנות רבות נוספות על יסוד חריג זה וללא צורך בקבלת היתר בניה.

הפורום טוען, באמצעות עוה"ד מיכאל בך ושירלי שלומיוק-בבאי, כי חוסר הסבירות במתן הנחיות אלה גובר משום שהן ניתנו עוד בטרם פרסמה ועדת מומחים בינמשרדית את המלצותיה בנושא.

"איך יתכן – שואלים העותרים - שמצד אחד הביעה המדינה את עמדתה הברורה בהליכים הפליליים, שנקטה בבתי משפט לעניינים מקומיים ובבית המשפט המחוזי, כי חברות הסלולאר אינן רשאיות לעשות שימוש בחריג של "מיתקן גישה אלחוטית" לשם הקמת אנטנות סלולריות  - ומצד שני רשאי היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת ערעור שני, לאסור על גורמי האכיפה לייצג את המדינה והוא מציג, לראשונה, עמדה חדשה של המדינה בה הוא מבקש לקבל את הערעור?"

בעתירה נטען כי עקרון הפרדת הרשויות מחייב את היועץ המשפטי לממשלה לכבד את פסק הדין, כל עוד הוא לא נהפך בערעור, ו"לא לחתור תחת סמכותו של בית המשפט ולפגוע במעמדו".

לגופו של עניין אומרים העותרים כי אמנם הסעיף לפי חוק הבזק, המתייחס ל"מתקן גישה אלחוטית", פוטר את מקים האנטנה, מקבלת רישיון בניה אולם הוא אינו מיועד לתקשורת סלולארית. אלא למציאת פתרון נקודתי בלבד לאספקת שירותי טלפוניה נייחת במקומות חריגים אליהם קיים קושי להגיע באמצעות תשתית של כבלי תקשורת.

"חברות הסלולאר", מאשימים העותרים, "בחרו לקחת אנטנה רגילה, להכניסה לתוך קופסה, ולכנותה מכאן ואילך בשם מתקן גישה אלחוטי", על אף שאין כל הבדל בין אנטנות אלה לבין כל אנטנה סלולארית אחרת מבחינת יכולות ועוצמות שידור, זאת "כדי להתחמק מהצורך לקבל היתר בניה, וכך לחמוק מהצורך ליידע את הציבור ולאפשר לו להתנגד", ומהצורך "להפקיד כתב שיפוי ברשות המקומית על ירידת ערך הדירות, כפי שנקבע בחוק, מאידך גיסא".

עוד נאמר בעתירה כי מנתוני המשרד לאיכות הסביבה עולה ש-99 מהאנטנות הסלולאריות שהוקמו בשנת 2008 הוקמו על יסוד החריג של "מתקן גישה אלחוטית", ללא קבלת היתר בניה, מבלי ליידע את הציבור ולאפשר לו להתנגד, ומבלי שחברות הסלולאר יפקידו כתבי שיפוי בועדות המקומיות בגין תביעות על ירידת ערך הדירות".