חנות מדי קרינה וציוד נלווה


הצגת כל המוצרים



צפייה בעגלה
עגלת הקניות שלך ריקה.

Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
חברת החשמל העבירה קו מתח גבוה מעל הקרקע - ופיצתה ב-1,000 שקל בלבד

בעל הקרקע: הקו גזל 50% מהשטח; חברת החשמל: הקווים אינם מפריעים

14.8.2009   מאת רנית נחום-הלוי  - TheMarker

לפני כעשר שנים קיבל עמנואל יעקבזון שיחת טלפון ששינתה את חייו. יעקבזון, כיום בן 96, היה עד אותו יום פרדסן שגידל במשך שנים רבות פירות הדר על חלקת האדמה שלו שליד רחובות. כשענה לאותה שיחת טלפון גורלית גילה לו האיש שמעברו השני של הקו, נציג חברת החשמל, כי בקרוב יצמחו בחלקה שלו לא רק עצים, אלא גם עמודי מתח גבוה.

 

כיום ניצב על 100 הדונם של יעקבזון ועל שטחים של משפחות נוספות קו מתח בהספק של 400 קילו-ואט. הקו עובר דרך פרוזדור שרוחבו של כ-100 מטר, ובו כבלים עיליים ותחתיים. קווי החשמל מתוחים בארבע שכבות, כשהנקודה הנמוכה ביותר נמצאת בגובה של 20 מטר מעל פני הקרקע. חברת החשמל קיבלה גם היתר להתקנת צינורות חשמל ונפט מתחת לאדמה.

 

 

בנו של יעקבזון, אילן, אומר כי קו המתח הגבוה גזל כ-50% מאדמתו של אביו ואף פיצל אותה - כך שכעת אי אפשר לעבד אותה. "מלבד זאת, מי מוכן לעבוד 8 שעות ביום מתחת לקווי מתח עם חשש מהקרינה שהם פולטים?" הוא תוהה.

 

לפי תיאור זה של יעקבזון נראה הגיוני כי עליו לקבל פיצוי על אובדן הקרקע והפרדס - אך לא כך קרה במציאות. קו המתח הוקם בהסתמך על חוק משק החשמל, שמאפשר שימוש בקרקע פרטית לצורך הנחת קווי הולכה. הפיצוי היחיד שקובע החוק הוא על פגיעה בקרקע או במחוברים (עצים, מבנים וכדומה) בזמן ביצוע העבודות. מאחר שהמדינה אינה רוכשת באופן כפוי את הקרקע, אלא רק עושה בה שימוש, הדבר אינו נחשב הפקעה.

 

עם זאת, בעלי הקרקעות יכולים לנסות לקבל פיצוי באמצעות סעיף 197 לחוק המקרקעין, המאפשר להם לתבוע את הרשות המקומית על ירידת ערך של נכס עקב פגיעה תכנונית. בסעיף 197 אפשר להשתמש רק שלוש שנים מיום אישור התוכנית - אך יעקבזון לא עשה זאת. "יכול להיות שאבי לא פעל מהר להגיש התנגדויות, אבל הוא היה מבוגר ולא הבין דבר גם כאשר דיברו אתו על מסדרון אווירי", אומר אילן יעקבזון.

 

ב-2005 פנו יעקבזון ובעלי קרקע נוספים לעו"ד משה קמר, מומחה להפקעת מקרקעין, כדי לנסות לקבל בכל זאת פיצוי. קמר החליט לפעול בשני מישורים: הוא פנה לשר הפנים בבקשה להאריך את מועד הגשת התביעה לפיצויים לפי סעיף 197; ובמקביל הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה שבה ביקש לחייב את חברת החשמל לשלם לתובעים פיצויי הפקעה עקב פגיעה קניינית.

 

"מדובר בהפקעה"

 

"התוכנית אמנם קיבלה תוקף בכך שפורסמה ברשומות כחוק, אך הדבר לא נודע לבעלי הקרקעות ולכן זכותם פקעה", אומר קמר. "אם הם לא יודעים, איך יגישו התנגדויות? ובכלל, מי הבין בזמנו באיזה סדר גודל מדובר? מי חשב על קרינה שכזו?

 

"אמנם אין מדובר בהפקעה, אך המצב בשטח מתאים להגדרה זו. הפקעה פירושה רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין על-ידי המדינה או מי מטעמה למטרה ציבורית כנגד תשלום פיצויים. עקרונות אלה קיימים גם כאן. הכניסה למקרקעין, הצבת עמודים ומתיחת קווי חשמל הם בגדר רכישת זכויות שנעשתה בכפייה, נגד רצון הבעלים".

 

בבית המשפט טען קמר כי חוק משק החשמל נחקק ב-1996, לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - ולכן היה עליו לעמוד בתנאי החוק. "אבל לא כך קרה", הוא אמר. "בהתאם לחוק, שולמו למקצת מבעלי הקרקעות פיצויים מזעריים בלבד בעד הפגיעות שנגרמו לקרקע או למחוברים בזמן ביצוע העבודות. סכום של כ-800 שקל שולם לאחת המשפחות על הנזק שנגרם לעצי הדר, וסכומים של 200 שקל שולמו לכל אחת מהמשפחות על נזק שנגרם כתוצאה מ'הידוק הקרקע'".

 

יעקבזון אומר כי קיבל פיצוי של 1,000 שקל לכל היותר. "נוצר מצב אבסורדי. לא רק שאני לא יכול לעבד את הקרקע שלי - אם אני רוצה לבנות משהו או לשנות את הגידולים אני צריך לבקש את הסכמת חברת החשמל. הם, לעומת זאת, יכולים להיכנס לשטח ללא אישור שלי. אז של מי האדמה הזו? שלי או שלהם?" הוא שואל.

 

שמאי המקרקעין חיים בן ארי העריך את הנזק הכולל שנגרם ליעקבזון ולתשע משפחות נוספות בכ-44 מיליון שקל. ואולם לא כך חשב בית המשפט. בעלי קרקע אחרים, שהגישו בזמן ערר לפי סעיף 197, נדחו בבית המשפט בטענה כי לא קיימת ירידת ערך במקרקעין. נורית ג'רבי, שמונתה אז לשמאית מכריעה בתיק, קבעה כי "לא נוצרה פגיעה בחלקות הנדונות בעקבות אישור התוכנית".

 

בית המשפט דחה גם את תביעתם של יעקבזון ובעלי הקרקע הנוספים. הוא קבע כי מאחר שלא הגישו תביעה לפי סעיף 197 - אין זה מסמכותו לדון בתיק. קמר עירער על ההחלטה בבית המשפט העליון - אך הערעור נדחה. "נותנים לי 1,000 שקל פיצויים על הפקעת 100 דונם לעולמי עד, ובית משפט בישראל מקבל את זה?", כועס יעקבזון.

 

פנייתו של עו"ד קמר לשר הפנים כדי שיאריך את משך הזמן שבו אפשר להגיש תביעה לפי סעיף 197 לא נענתה עד היום. לפיכך, יעקבזון וחבריו אינם יכולים להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף זה.

 

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל הקימה את קווי החשמל כדין בהתאם להוראות החוקים הרלוונטיים. קווי החשמל אינם משנים את ייעוד המקרקעין, אשר היה חקלאי ונותר כזה גם לאחר הקמת הקווים. בפועל, קווי החשמל אינם מפריעים להמשך שימוש חקלאי בקרקע כפי שיעידו על כך עשרות רבות של דונמים מעובדים, המצויים מתחת ובסמיכות לקווי חשמל. עשרות עסקות שנערכו ביחס לשטחים שמצויים מתחת לקווי החשמל באזור רחובות הצביעו על כך ששווי המקרקעין אחרי אישורה של תוכנית המתאר לא השתנה; היינו - לא נגרמה ירידת ערך למקרקעין.